לראשונה בחיינו הזוגיים – טיול מאורגן. הצטרפנו לטיול ללפלנד – חבל ארץ שמשתרע על צפון פינלנד, נורווגיה, שוודיה ואפילו חלק ברוסיה. ושכולל בתוכו את האלפים הנורבגיים, קרחונים, אגמים ואטרקציות, שאין בשום מקום אחר.
אומרים שלפלנד מדהימה ביופייה בכל עונה. אמנם יש יותר מחצי שנה של חורף, כשהשיא בחודשים דצמבר-מרץ. עם טמפרטורות שיכולות עד מינוס 40 מעלות. שלגים כבדים, וקפאון. כשהאביב מגיע, הקרחונים ממתחילים להפשיר וב-2 חודשי הקיץ (בערך) ניתן להינות מאגמי הקרח היפיפיים. ואפילו מטמפרטורה של כ-25 מעלות. בעקרון, בקיץ, וככל שמדרימים, ירוק ומלבלב, וכנראה גם מלא ביתושים שמציפים את האגמים והנהרות שמפשירים). בחורף – הקפוא, יופי אחר, מפלים קפואים, יערות עצומי ממדים.
נסענו במרץ – "תקופת האביב" של לפלנד.חווינו את החלק של צפון פינלנד – הנופים הקפואים, וטיול שכולו מאורגן עבורנו ומלא הרפתקאות, אטרקציות וכיף. בלי לבדוק את יכולותינו לשנע את עצמנו במרחבי השלג העצומים. וכשהגענו וראינו איזו שכבת שלג עבה ורכה עוד עוטפת את האדמה. ואת כמות המכוניות ששקעו בה, טפחנו לעצמנו על השכם..
בטוח שיש המון חוויות ויתרונות בטיול עצמאי (הבחירה האולטימטיבית עבורנו…).אז מי שמגיע לטיול עצמאי – כמה טיפים.
אנחנו זכינו לראות את הזוהר בנהר הקפוא ליד מוזאון "ארקטיום". קראתי באחד[ת ההמלצות גם עלמלון סקיי, שם אפשר לחזות בו אפילו מהמסעדה.
אז הגענו עם קבוצה דרך "קשרי תעופה" . נחתנו בבירת המחוז, רובניימי (Rovaniemi). ומייד הגענו למרכז הצטיידות לקבלת ביגוד ארקטי (לדעתי חליפת השלג, הנעליים, והגרביים – הכרחי), הציוד החם הפך את הטיול להרבה יותר נעים. כי באמת קר בלפלנד. שגם בסוף מרץ, עדיין עטופה בשמיכה לבנה.
**וכמובן שהבאנו איתנו מראש – עוד כפפות, גרביים, ביגוד תרמי, והכי חשוב – כריות חימום לידיים ולרגליים (שאפשר גם לרכוש כאן).
התחלנו בלהתרגל לטמפרטורה ולשלג. ובהתאם -יצאנו לטיולון ביער ארקטי אמיתי, עם יערות מחטניים המכוסים בשלג .נהר זורם בתוך קרח. הכל מושלג – טבע לבן ומקסים.
17.3.2023 בבוקר למחרת – מתחילים את הבוקר בחוות גידול ואילוף כלבי האסקי, הסבר לגבי אורח חייהם,שיתוף הפעולה בינם לבין הסאמים, תושבי לפלנד, איך מגדלים אותם בחמלה ודאגה, ובחורף הם מסייעים לצרכי תיירות כשזכויותיהם נשמרות. וטיול בן כ-5 ק״מ על מזחלה רתומה לכלבים האנרגטיים. משם המשכנו לחוות גידול של אייל הצפון. גם כאן יצאנו לסיבובון על מזחלה רתומה לאייל. ישבנו בקוטה – איגלו לאפי והשתעשענו מדברי ה ״שמאן״. לבסוף, הגענו לכפר של סנטה קלאוס – גימיק תיירותי לאוהבי סנטה, חנויות לבזבוז מיותר של כספים להורים לילדים. אבל מעבר לכך – כפר חמוד, ארמון עם מלון קרח, מיטת קרח. בר עם שולחנות קרח. מגלשת קרח על אבוב . ונקודה בה ניתן לשוחח עם הילדים שיראו אתכם live ביוטיוב במצלמה של החוג הארקטי.
18.3.2023 יצאנו ביום מושלג ומקסים (וקררר) לטיול על אופנועי שלג, בין עצי מחט, על אגמים קפואים, חוויה מדהימה. חשוב לדעת שהנהיגה מותרת רק לבעלי רישיון (יש חימום לידיים של הנהג…). הישיבה מאחורי הנהג למבוגרים ובני נוער. ילדים יכולים להצטרף במזחלת שרתומה לאופנוע של המדריך.
לאחר מספר שעות עצרנו לקדוח בשלג ולנסות לדוג, אכלנו ארוחת צהריים (+הפשרה) באמצע הדרך. וחזרנו רכובים על האופנוע בחזרה לנקודת היציאה.
19.3.2023 עבר עוד יום והגענו לאתר של קארטינג בקרח. חוויה משעשעת. עם רכבים שעוצבו במיוחד עבור התנאים הארקטיים, עם צמיגים משובצים. המסלול מכוסה בקרח ומוקף בחומות שלג. ממש לא מסובך.
משם המשכנו לנסות הליכה עם סנדלי שלג – כייף גדול. שהייתי ממשיכה לעוד כמה שעות. מטיילים עצמאיים יכולים לטייל כך, באזורים שבהם הרגליים רגליכם היו שוקעות בשלג הלבן העמוק . יש מסלולים באורכים שונים מהליכת היכרות קצרה ועד לטיולים ארוכים.
לסיום, נסענו לתצפית (ומי שזמנו בידו – גם לסקי) בpyha . עולים ברכבל לתצפית מראש ההר – קפה ומאפה.. וכאמור – מי שזמנו בידו יכול להינות מסקי או מירידה רגלית למטה.
20.3.2023 נסענו דרומה ועלינו על שוברת הקרח sampo – שעוגנת על שפת הים הבלטי . נכנסים לאונייה שנראית עתיקה למדיי (הייתה שייכת לצי של צבא פינדלנד). היא עומדת באמצע קרחון. ומתחילה לפלס את דרכנו, ובעזרת החרטום מבקעת את שכבת הקרח של מי המפרץ. באמצע הים הקפוא עוצרים לצילומים משעשעים. ואחריהם נכנסים לחליפות "טלטאביז" שפותחו ע״י נאס״א לציפה במים הקפואים. כל מי שלא היה לו חור בחליפה נהנה מחליפה חמימה. (המלצה חמה – להביא בגדים להחלפה. אפילו שאנחנו לא נאלצנו להשתמש בהם). היה תענוג…
ארוחת צהרייים בטירת הקרח – שבארמון הקרח לומילינה, שבעיר קמי. גם כאן הריהוט, הפסלים, מסעדה, ומגלשה – כולם חצובים בקרח. צהריים עם הנוף המקסים (למטיילים העצמאיים, נראה מקום נהדר גם ללינה). אבל אנחנו, חזרנו למלון.
21.3.2023 – שמורת קורומה – שמורת המפלים הקפואים. מסלול של כקילומטר וחצי שמוביל לתחתית הקניון ולתצפית על המפלים הקפואים. רואים נטיפי קרח בגוונים שונים, מצטלמים, צופים במטפסים שרוצים לטפס על המפלים המושלגים. ומשתהים למראה שלט אזהרה, ב-3 שפות בלבד: פינית, אנגלית ו-עברית…
יושבים לארוחת צהריים, באיזור שמיועד לכך, מדליקים מדורה חמימה ונהנים ממרק, לחמניות עם נקניקיות, כרוב. או אם הבאתם אתכם – שיפודי טופו.. ולקינוח תה, עוגיות ומרשמלו (למי שבעניין). חוזרים בעלייה, (מקלות הליכה ו/או דוקרנים לנעליים או פשוט, לא למהר וזה ממש לא נורא.
והקינוח המתוק – שממש חשבנו שכבר פספסנו, אבל בזכות האפליקציה שהורדנו, יצאנו לבדוק בדיוק בשעה הכתובה: 23:00. צעדנו לכוון הארקטיקום, מתחת לגשר, לאיזור החשוך, פתחנו את האייפון (חזרנו לבר ולא הספקנו להביא חצובה למצלמה).
ולפתע – WOW. הזוהר הצפוני – אורורה. זה מתחיל כמו ענן לא ברור ולאט לאט רואים שהשמיים נצבעים בצבעי ירוק וכחול. בהשפעת האטומים טעוני האנרגיה שנעים מהשמש לשדה המגנטי של כדור הארץ, פוגעים באטמוספרה ופולטים גזים, כך שלדוגמא חמצן מייצר גוון ירוק.
22.3.2023 בבוקר למחרת – רגע לפני הטיסה הביתה, מוזיאון הארקטיקום (Arktikum Museum) – מוזיאון טבע והיסטוריה מקומית. אפשר לקחת הדרכת אודיו שמסבירה על בני הלאפים המקומיים ועל תופעות טבע מקומיות. על ההיסטוריה והתרבות של לפלנד, ועל חיי היום יום של הסאמים. יש חדר בו שוכבים לצפות על תצוגת חדר הזוהר הצפוני. ומקבלים הסבר על משמעותו ועל האמונות שקשורות אליו. ממש נחמד.
*למי שמגיע לבד- המחירים כוללים סיור מודרך של שעה, שיש להזמין מראש. בכל מקרה, כל אחד יכול לקחת הדרכה קולית מעולה, בשפה האנגלית.
כחלק מהקרוז בים הבלטי, עצרנו גם בהלסינקי – עיר נמל יפה הממוקמת בדרום פינלנד, עם שפע פארקים וגנים. יורדים מהנמל שנמצא במרחק של כרבע שעה נסיעה ממרכז העיר.
ירד גשם, שעודד אותנו להיעזר ב Hop-On Hop-Off City Tour שעצר קרוב למקום בו האונייה עגנה.
טיילנו בפארק מקסים, ואחריו – נסענו לכיכר הקתדרלה המרכזית הנקראת "כיכר הסנאט".
משם המשכנו לשדרת אספלנאדי Esplanadi שממוקמת בלב המרכז ההיסטורי של העיר ומשמשת שנים רבות כמקום בילוי מרכזי לתושבי הלסינקי ולמבקריה.
בקצה המזרחי שלה נמצאת כיכר השוק Kauppatori , שם יש שוק אוכל מקומי, פירות, שחפים ודוכני מזכרות .
אפשר לבקר גם בכנסיית הסלע (Temppeliaukion Church), כנסייה החצובה כולה בסלע אחד ענק.
אחרי שחווינו את הפארק, הכיכר והשוק, וכיון שפסק הגשם – חלקנו חזרו בהסעה לאוניה, ואני והבן יצאנו בריצה קלה, בעזרת google-map להינות עוד קצת מהטבע, עד למקום העגינה.
לטיולים נוספים בהפלגה בים הבלטי – כאן.