"אנחנו יוצרים את ההרגלים שלנו – ואז הם יוצרים אותנו"
כמה פעמים ניסינו לשנות הרגל ישן – לקום מוקדם יותר, לאכול בריא יותר, לקחת עוד נשימה לפני שאנחנו מגיבים באימפולסיביתו – וגילינו שזה קשה, ומתסכל.
ההרגלים שלנו אינם מקריים, הם התוצר של בחירות יומיומיות שאנחנו עושים באופן מתמיד? כפי שאומר ג'ון דריידן, “We first make our habits and then our habits make us” – אנחנו יוצרים את הרגלינו, ובהמשך ההרגלים שלנו מעצבים את חיינו.
מה שאנחנו עושים מדי יום הופך למה שאנחנו. החדשות הטובות?
יש לנו אפשרות לבחור איזה הרגלים נרצה להבנות מחדש. אז איך נכנסים נכון לתהליך שינוי ההרגלים ואיך יוצרים ריטואלים משמעותיים שיביאו אותנו לאיכות חיים טובה יותר?
מה זה בעצם שינוי הרגלים?
הרגל הוא פעולה שמוחנו לומד לבצע באוטומט. לפעמים הוא נבנה מתוך צורך רגעי, נוחות או הישרדות. אבל ברגע שהוא מתייצב – הוא משפיע על מצב הרוח שלנו, על הגוף שלנו, על הבחירות שלנו ועל הקשרים שלנו.
שינוי הרגלים אינו תהליך שמתחיל ביום אחד. הוא דורש מודעות, רצון, ולפעמים גם התערבות חיצונית.
יש מקרים של "חווית שיא" – חוויה, רצוי חובית ועוצמתית שמאפשרת שינוי מהיר ולא באיטיות והדרגה. אך גם אותו עלינו לקבע, בעזרת ABC (רגש, התנהגות וחשיבה)
כדי לשנות הרגל – אנחנו לא רק משנים פעולה. אנחנו משנים את הזהות הפנימית שמזינה את ההרגל.
כאשר אנו מתמקדים ביצירת ריטואלים, אנחנו בעצם "מאמנים" את המוח לקלוט באופן טבעי את ההתנהגויות החדשות ולגרום להן להפוך לחלק מהותי מאיתנו ומהיומיום שלנו.
הכוח שבריטואל (ritual)
אחד הכלים היעילים לשינוי הרגלים הוא יצירת ריטואל.
ריטואלים הם סדרות פעולות מחזוריות שמעניקות לנו תחושת סדר, ביטחון והמשכיות.
יצירת ריטואל יעיל מתחילה מהגדרת מטרה ברורה – בין אם מדובר בהתחלת פעילות גופנית, מדיטציה, קריאה או כל פעילות שמקדמת אותנו לעבר השגת איכות חיים טובה יותר.
ריטואל זה לא "משימה" – אלא פעולה שיש בה כוונה, מבנה, ומשמעות. כאשר אנחנו מבצעים את אותו ריטואל מדי יום. ריטואל בוקר, ריטואל אכילה, ריטואל הרפיה – הגוף והנפש מתרגלים. אנחנו עוזרים למוח "להבין" שהנה, אנחנו בונים משהו חדש. משהו שאנחנו בוחרים לחזור עליו – לא כי אנחנו חייבים, אלא כי הוא משרת את הטוב שבנו. ויכול להוביל לשינוי עמוק ואמיתי.
מודל ABC לשינוי הרגלים
תהליך שינוי הרגלים מושפע משלושה ממדים עיקריים, מודל ACT (Affect, Cognition, Behavior) מציע מבט רחב על 3 הממדים:
- Affect – רגש
- מה זה אומר?: הרגש הוא המניע הפנימי שמעורר את הרצון לשינוי. לכל הרגל יש עולם רגשי. כשאנחנו מנסים לשנות הרגל, רגשות כמו תסכול, פחד או כישלון עלולים לעלות. חשוב לזהות אותם, לתת להם מקום – מבלי לתת להם להכתיב את ההמשך. A זהו החלק האחראי על עיסוקנו בתחושות, רצונות ותשוקות.
- איך זה משפיע על שינוי הרגלים: שינוי הרגלים נעשה קל יותר כאשר אנו מרגישים השראה, מוטיבציה ואנרגיה חיובית. כאשר נלמד להתחבר לרגש הפנימי שלנו, נוכל לזהות את המניעים שלנו ולנצל אותם ככלי לשינוי.
3.Behavior – התנהגות
- מה זה אומר?: ההתנהגות היא הביטוי הפיזי והממשי של ההרגלים שלנו – מה שאנחנו עושים בפועל. כאן מתרחש השינוי המעשי.
- איך זה משפיע על שינוי הרגלים?: שינוי התנהגותי אמיתי נובע מהיכולת ליצור וליישם פעולות קטנות ומדודות בכל יום, אשר בסופו של דבר הופכות להרגל טבעי. זה המקום של הפעולה הקטנה, היומיומית. לא שינוי דרמטי – אלא חזרה עקבית על צעדים פשוטים. דווקא הקטן והיציב – הוא שיוצר שינוי עמוק. לדוגמה, אם מטרתנו היא לשפר את הבריאות, נתחיל בהליכה יומית שתוביל עם הזמן לשיפור כושר הבריאות הכללי.
3. Cognition – חשיבה
- מה זה אומר?: החשיבה היא המסגרת המנטלית שבה אנחנו מעבדים מידע, מציבים מטרות ומפקחים על ההרגלים שלנו. שינוי הרגלים דורש שינוי בתפיסות. מחשבות כמו "אני לא בנוי לזה", "תמיד נכשלתי", "אין לי זמן" – עוצרות תהליך עוד לפני שהוא מתחיל. אפשר ללמוד לזהות אותן, לאתגר אותן – ולהכניס במקומן מחשבות שמזינות צמיחה.
- איך זה משפיע על שינוי הרגלים?: כאשר אנו מפתחים מחשבות חיוביות ומכוונות מטרה, אנחנו מחזקים את המוטיבציה ומגבירים את הסיכוי להצלחה. חשיבה מודעת עוזרת לנו לזהות אתגרים, לתכנן מראש ולהתאים את ההרגלים לצרכים המשתנים שלנו.
כיצד ליישם את השלבים בחיי היומיום?
בחרו מטרה- הרגל אחד קטן שתרצו לשנות – לא חמישה.
ביחרו מטרה קטנה וברורה.
קשרו את ההרגל לריטואל קיים – חשוב להגדיר בצורה ספציפית אילו פעולות נדרשות לביצוע הריטואל.
למשל: אחרי הקפה של הבוקר, נשימה עמוקה אחת.
עבודה על המימד הרגשי (Affect): הקדישו זמן לחשיבה על התחושות שברצונכם לעורר. רוצים להרגיש רגועים? ממוקדים? או מלאי השראה?
- שימו לב לרגש ולמחשבה שעולים בדרך. קבלו אותם כחלק מהשינוי, לא ככישלון.
- הקדשת זמן למדיטציה או לרישום תודות יכולה לעזור להעצים את המימד הרגשי.
שינוי ההתנהגותי (Behavior): התחילו בפעולות קטנות וברי-קיימא.
לדוגמה החלפת הרגל יומיומי קטן של גלילה בלתי פוסקת במדיה החברתית, בקריאה של עמודים מספר טוב/ בכמה דקות של ישיבה מדיטטיבית.
התאמת החשיבה (Cognition):
פיתוח גישה חיובית ומודעת לשינוי. נסו לעקוב אחרי ההתקדמות שלכם, לחשוב על הצלחות קטנות ולשנות את הדיאלוג הפנימי למשהו מעודד ומעצים.חגגו כל צעד קטן. שינוי אמיתי קורה בהדרגה – לא בקפיצה.
ההרגלים שלנו הם לא רק סדרת פעולות – הם חלק מהזהות שלנו ומהדרך בה אנו מחליטים לחיות. וביכולתנו, לא רק לשנות הרגלים קיימים, אלא גם לעצב את עצמנו למען איכות חיים טובה יותר. בכל פעם שנבחר להשקיע בזמן ובמאמץ ביצירת הריטואלים האישיים שלנו, אנחנו בעצם בוחרים להשפיע ישירות על האופן בו נרגיש, נתנהג ונחשוב – ובסופו של דבר, על מי שאנחנו.




שינוי הרגלים - בדרך למטרה
לשם כך נעבוד על איך לנהל את הזמן, להגשים את המטרות, להכשל נכון, לפתח חוסן. לעשות חקירה פנימית שתעזור לנו למצוא את הסיבות הנכונות לתהליך השינוי ולהתחיל ליישם.
להציב מטרות ולהתחיל לצעוד בדרך לעיצוב ודיוק של החייים שלנו.
כוחו של הרגל
רק ע"י שינוי המחשבה או הסיפור הפנימי נוכל לשנות את ההרגל ובהמשך את ה"אופי" ואת החיים שאנחנו יוצרים עבורנו .
עלינו למצוא את ההרגלים שמעכבים אותנו, לעבוד על שינוי תפיסה. ולשנות את הההרגלים, בדרך לשינוי חיים.
לשם כך ניתן להיעזר בארגז כלים שמכיל גם מיינדפולנס, ניהול זמן,עיצוב מטרה ומוטיבציה, ועוד.
עובדים על אמונות מגבילות, מתמודדים עם הקושי והתסכול שבמעידות. לומדים לנהל את הזמן, לשנות את הסיפורים הפנימיים שלנו, להחליף את המשקפיים דרכם אנו מסתכלים על העולם, וומתקדמים למקום טוב יותר. כי אנחנו יכולים!
הבסיס להווצרות כל הרגל, הוא הפיכת רצף פעולות לשגרה. ההרגלים שלנו הם פעולות שגרתיות שאנו עושים ללא מאמץ. כך שקל למוח לבצע אותם ביעילות ולחסוך אנרגיה.
טריגר – פעולה – תגמול
בדיוק כמו צחצוח שיניים, רכיבה על אופניים, נהיגה, חנייה ברוורס…
ההרגלים שלנו מבוססים בעיקרם על 3 שלבים: סימן או טריגר, שמוביל לפעולה, שבעקבותיה יש לנו -תגמול.
לדוגמא : שעון מעורר מצלצל (סימן) > קם ומצחצח שיניים (פעולה) > ערני, נעים בפה, מתחיל את היום בחיוך (תגמול) .
כל השלמה מוצלחת של המעגל, מחזקת את הקשר בין הסימן לשגרה החדשה.
הבעיה היא שההרגלים עמידים ומוטמעים במוחנו היטב. וכדי להחליפם, עלינו למצוא איך לשמר סימנים או תגמולים, ולשנות את הפעולה לכזו שתיתן תחושה בעלת ערך דומה.
כוח הרצון- סוג של הרגל
ניסוי המרשמלו שנערך כבר בשנות ה60 בבסטנפורד, בדק את הרגל המפתח: ״כח הרצון״ של ילדים בני ארבע, שהוכנסו לבד למשך 15 דקות לחדר ובו מרשמלו.
הם יכלו לבחור אם לאכול אותו או לחכות כמה דקות ולקבל כפול. 30% מהילדים הצליחו.
החוקרים מצאו מתאם בין דחיית סיפוקים ומשמעת עצמית או ויסות רגשי לבין הצלחה והשגת מטרות.
כעבור שנים, גילו החוקרים כי הילדים שהציגו יכולת שליטה עצמית וכוח רצון גדול יותר, הצליחו יותר גם בבית הספר ובחיים. הם הסיקו שיכולת דחיית הסיפוקים, המשמעת העצמית, האיפוק, וכוח הרצון של הילדים, הוא הגורם לכך.
כלומר שכוח הרצון, היה הרגל שניתן ליישם גם בנקודות אחרות בחיים.
רק זיכרו, כח הרצון הוא כמו שריר, שיכול להתעייף. ניתן להתיש אותו וניתן לחזק אותו..
שינוי תבניות חשיבה (תפיסה)
שני אנשים עשויים להסתכל על סיטואציה זהה ולראות דברים שונים לחלוטין, תוך תלות בתפיסת עולמם.
הפרדיגמות, תבניות החשיבה, הן המסנן שדרכו אנו רואים את העולם. זהו אוסף הנחות יסוד המגדירות ומשפיעות על תפיסתנו את המציאות.
פרדיגמה (תבנית חשיבה) ⇐ התנהגות (פעולה הנובעת מהנחות תבנית החשיבה) ⇐ הרגלים (אוסף פעולות ודפוסים) ⇐ החיים שאנו בוחרים לחיות.
פיתוח הרגלים בריאים ומקדמים, מתחיל בשינוי תבנית החשיבה.
אנשים לא מאמינים בשינוי כי הם עסוקים בלנסות לשנות התנהגות , בלי לשנות את תבנית החשיבה.
אחד הדברים הראשונים שעלינו לעשות כדי לשנותת בניות חשיבה, הוא להפסיק להגדיר את עצמנו ״ככה אני״. זו תפיסה שמקשה עלינו להשתנות. כדאי לפתח, להשתחרר מהקיים שלא מיטיב איתנו. ולפנות מקום למשהו חדש וטוב להגיע.
שינוי תפיסה, לשם שינוי התנהגות
תבניות החשיבה שלנו מנהלות אותנו ומבוססות על 3 רבדים: רגשות, מחשבות והתנהגות.הרגשות משקפים את הערכים שלנו, המחשבות – את תהליכי החשיבה שלנו, האמונות שלנו, הדרך שלנו למציאת פתרונות או פרשנות של המציאות. וההתנהגות – התגובה, העשייה/דיבור שלנו.
הידיעה שתבניות החשיבה המנהלות אותנו אינן בלתי ניתנות לשינוי, תעזור לנו לבחור בתבניות חשיבה מיטיבות , ובפעולות הרצויות עבורנו.
במידה ואני לא עושה ספורט (״שונא ספורט, אין לי כוח״) והחלטתי לעשות שינוי ואני יוצא לרוץ, כי צריך. אני רץ (כי החלטתי) , סובל, אבל רץ בזכות כוח הרצון. ולבסוף מפסיק ונשבר.
אבל אם התפיסה שלי לגבי חשיבות הספורט תשתנה.
אם אצא לרוץ לא כי ״צריך״, אלא כי אני מאמין שזה ישמור על בריאותי ויאפשר לי להמנע מאשפוזים ומחלות. יאפשר לי לשחק עם הילדים או לטייל עם בת הזוג בלי להתנשף..אז כבר לא יהיה מדובר ב״צריך״ אלא בתפיסה אחרת, תבנית חשיבה אחרת, שמתייחסת למשמעות של הפעילות, לערך של הספורט עבורי.
תפיסה שככה צריך להיות (״לא מכניסים יד לשקע״), ואז נעשה שינוי.
כשנדע מה התפיסות שלנו, נוכל להחליט איזה מהן כדאי לשנות, ויהיה לנו קל יותר לשנות התנהגות.
לשנות את הקול שבראש
בעזרת CBT – טיפול קוגנטיבי התנהגותי, ניתן לשנות את התפיסה הקוגנטיבית-הכרתית, של המציאות.
כיון שהמחשבה והפרשנות משפיעה על ההתנהגות ניתן להיעזר במודל אפר״ת כדי לעשות שינוי.
הבסיס של המודל טמון בטענה שהרגש שלנו בעקבות כל אירוע בחיים, לא נובע מהאירוע עצמו (שכל אחד יכול לראות באופן מעט שונה).
אלא מהמחשבות, תפיסות ופרשנות שנתנו לאירוע.
A בעקבות ארוע כלשהוא.
B מתעוררת בנו ציפיה, או אמונה' בהתאם לפרדיגמה (לא מחשבה מודעת).
C האמונה שמעוררת בנו רגש מעוררת בנו את התוצאה.
ואז מגיעה האפשרות ל:
D נסיון להפריך את הרגש. בעזרת שאלות סוקרטיות, (מפורט בקורס) האם זו הפרשנות היחידה לארוע (״מה אם…, יכול להיות ש..) . לנסות להפריך את התפיסה, ואז יושפע גם הרגש…
E זה הזמן לעשות הערכה מחדש ולא לייצר לעצמי מונולוג פרטי, ארוע שלם שמעולם לא קרה.
לנסות לשנות את הקול שבראש, לספר לעצמנו את הסיפור אחרת, ולבחור במשקפיים קצת יותר מחייכות לחיים.
מסגור מחדש
מסגור מחדש – ארגון המציאות בתוך מסגרת לחשיבה- מסגור מחדש מאפשר לראות את הדברים מזוויות נוספות ולבחון כיוונים חדשים להתבוננות.
לשם כך עלינו לחקור ולבחון את ה״בעיה״ או הדבר שאנו מעונינים לשנות.
לבנות תוכנית פעולה, בצעדים קטנים, שיצטברו לאורך זמן לתוצאה הסופית ולפתרון הבעיות.
הכרה בכך שעומדת בפני בעיה, זה הצעד הראשון בפתרון בעיות.
ואז – חושבים , בוחנים אופציות, בודקים לכל פתרון אפשרי את ההשלכות, בעד ונגד…
בוחרים את הפתרון הטוב ביותר לבעיה. ובונים תוכנית פעולה.
מדי יום ביומו אנחנו פתרים בעיות "קטנות", בהצלחה. מזהים את הבעיה. בוחנים פתרונות אפשריים, שוקלים את תוצאותיהם, ומבססים פעולה. אם זה בבחירת המסלול המהיר הביתה,
בניהול הלו״ז היומי או בבעיות יותר משמעותיות בחיים.
בכל מקרה ולכל בעיה שאני מעוניין לפתור, אמצא את המקום של האחריות שלי לפתרון הבעיה, ארחיב את נקודת המבט.
במקום להיות עסוק בהאשמה עצמית או סביבתית, אבחן פתרונות אפשריים, ואגיע להצלחה.
שפת השינוי
בבסיס כל התנהגות קיימת כוונה חיובית. וכיון שהתפיסה שלנו מתבססת על ניגודים: שמח-עצוב. אם לא נדע מה זה להיות שמח לא נדע שאנו עצובים.
הגדירו את המצב הרצוי – את המטרה אליה אתם רוצים להגיע, עם אמירות של מה "כן" רוצה.
במקום "אני לא רוצה לאכול סתם" לנסות "אני רוצה לאכול מתוך רעב". דגש על המילה "כן".
החליפו את המילה צריך, מוכרח.. במילה יכול, מסוגל, רוצה, בוחר, מחליט, מתכוון. כשתדברו מתוך מקום של כוונה ומסוגלות, תרחיבו את האפשרויות והמוח יפתח לאפשרויות חדשות .
הזיזו את ה״לא״ – ותרגישו שאתם יכולים. במקום "אני לא יכול לאכול את זה"לבחור: "אני יכול לא לאכול את זה"
שנו מילים מגבילות כמו ״אבל״, או החליפו את מיקומם.כך שמה שבא לפניה יהיה ברקע, ומה שבא אחריה יהיה בפוקוס.
לדוגמא במקום "אני יודע שאני יכול לוותר על הקינוח אבל בפעם האחרונה אכלתי אותו", לנסות "אני יודע שאני יכול לוותר על הקינוח ו/וגם לפעמים לאכול אותו".
במקום: “הצלחתי ב-X אבל זה לא מה שבדיוק רציתי” לנסות: “זה לא מה שבדיוק רציתי אבל הצלחתי ב-X”, “ב-Y לא הצלחתי אבל הצלחתי ב-X”.-
למקד אותנו בהצלחות ובכיוון שאנו רוצים.
תרגול שפת השינוי (להדפסה)




The harder you work for something, the greater you'll feel when you achieve it
להתחיל בקטן
בספר ״דרך הקאיזן״ – מדובר על השיטה היפנית להשגת הצלחה, באמצעות צעדים קטנים ועקביים. כך המוח מפחית את ההתנגדות ומכין את עצמו להצלחה.
נסו להתחיל כל שינוי , בצעדים קטנים כאלה, שלא יהיה סיכוי שתכשלו. כך, יוצרים חיבורים חדשים במערכת העצבים, ע״י נטרול תגובת הפחד של המוח. ויוצרים ״שיפור המשכי״.
כמו שאמר רובין שהרמה: ״שינוי הוא קשה בהתחלה, מתסכל באמצע ויפהפה בסוף״ אל תפחדו משינוי ואל תחפשו תירוצים. פשוט – תתחילו בקטן …
ותזכרו את הדיעה שהעבודה על השינויים הקטנים , תסלול לכם את הדרך הבטוחה והנוחה יותר לתוצאה היפיפיה״ שלכם. אז תתקדמו, עוד צעד, ועוד צעד לעבר מי שאתם באמת רוצים להיות..
בספר "הרגלים אטומיים״, ג׳יימס קליר מסביר כי שינויים קטנים, שבתחילה נראים כחסרי משמעות, יכולים להוביל בסופו של דבר לתוצאות יוצאות מן הכלל. אם נתמיד בהם לאורך זמן.
כדי לשנות דפוסים, לייצר מוטיבציה ולהגיע לתוצאות, עלינו להשתפר בכל פעם באחוז 1.
חיתוך כל אתגרליעדים קטנים, מפחית את הלחץ על המטרה או התוצאה הסופית. לאט לאט, כל יום בפני עצמו. כל פעם רק צעד קטן. בלי שינויים דרסטיים.. להתמקד בתהליך..להתקדם ולצבור הצלחות.
זיכרו התקדמות, שינוי ושיפור של 1% מדי יום, לאורך שנה שלמה..תגרום לכם להיות טובים יותר ב365% , בסיומה.
לגרום לדברים לקרות
שיטת הGTD ממליצה: התחילו לאסוף, "מחוץ לראש שלכם", כל דבר שדורש קשב או תשומת לב.
הגדירו את הכלים שיעזרו לכם (רשימה/ מחברת/נייד/ מחשב) והקפידו לרוקן אותם באופן תדיר וקבוע. השתדלו להשתמש בכמה שפחות כלים כדי להקל עליכם.
שריינו משבצת שבועית קבועה בלו"ז, כשעתיים, ל"מעבר שבועי" על מה שאספתם.ואז החליטו מה תרצו לעשות איתם, ועדכנו את הרשימה.
שיטת ה-GTD מתבססת על 5 שלבים:
- לאסוף כל דבר שדורש מאיתנו תשומת לב. כמו מחשבות , דברים לא סגורים שהמוח ממשיך לחשוב עליהם. ולא לשמור אותם בזיכרון אלא לתייק אותם בתזכורות/ פתקים,/מחברת.
- להחליט מה ברצוני לעשות עם כל המחשבות שמטרידות לי את המוח – ולחלק אותם לפי פרוייקטים למען מטרה מסויימת, מחשבות שאולי בעתיד ידרשו פעולה, מידע שאולי יעזור לאחרים וזבל לא רלבנטי.
- להחליט לגבי כל מחשבה אם היא מיותרת, מידע חשוב או מידע לעתיד. כל פרוייקט או מידע חשוב – לתכנן את הפעולות שיש לעשות, אם מהיר – לעשות ולא לדחות. אם דורש זמן, לתכנן מתי/ להעביר למישהו.
- לארגן רשימות – ביומן עם זמנים מדוייקים, רשימת פעולות שצריך לעשות, רשימת משימות שהעברנו וצריך לעקוב, רשימה לעתיד.
- לעבור מדי יום על היומן ועל המשימות והפעולות הנדרשות. פעם בשבוע- לעדכן רשימות,להדביק פערים ולשחרר מיותרים.
מיינדפולנס ושינוי הרגלים
בעזרת מיינדפולנס – התייחסות אמפתית ולא שיפוטית. נאפשר לעצמנו התמודדות עם הקושי והתסכול שבמעידות שלנו. לצפות, לשהות, בלי לשפוט. להכיל ולהבין ש״ככה זה כרגע״.
ועכשיו הזמן להמשיך ולגדול ולקחת אחריות, (במקום לחפש תירוצים)..
מיינדפולנס היא למעשה דרך להתחבר לחיים בעזרת תשומת לב והתכווננות בהווה. ללא שיפוטיות, ללא העלאת זכרונות ומחשבה על מה היה בעבר. וללא תוכניות ודאגה מה יהיה בעתיד.
להיות כאן, בתחוחשות במחשבה, ברגשות.. בלי לנווט את חיינו , כי אנחנו לא באמת יודעים מה קורה או מה יקרה. לעומת זאת. אם נהיה יותר במודעות למה שקורה עכשיו.
אם נצליח להסתכל על ה״תמ״ר״ (תחושות, מחשבות , רגשות) , מבחוץ. להזכיר לעצמנו שאלה רק מחשבות .
באמצעות קשיבות (מיינדפולנס), אנחנו יכולים לשים לב לרגע הנתון, למחשבות, לתחושות ולרגשות שעולים, אם הם חיצוניים או פנימיים. לשים לב, בלי להיצמד לביקורת, לשיפוט או לרצון שהדברים יהיו אחרת מכפי שהם.
שינוי הרגלים הוא תהליך ארוך, רצוף עליות וירידות. אם כל מעידה תהיה מלווה בשיפוט וביקורת עצמית. לא ישאר לנו כח להמשיך ולגדול, ונשאר בתסכול ובתחושת חוסר מסוגלות.
קשיבות, אבחון את ההרגלים או האמונות המעכבים שלנו. יאפשרו לנו לעשות בירור מה הסיבה להרגל? מה הוא נותן לי? איך אפשר לספק את זה עם הרגל בריא יותר?



