מינדפולנס (קשיבות) היא טכניקה שעוזרת להתמקד בהווה, להיות מודעים לקשב כשהוא "מטייל", ולהחזיר אותו למיקוד במטרה. בעזרת מיינדפולנס אנו לומדים לקבל את המחשבות שלנו כמו שהם, בלי שיפוטיות וביקורתיות. ובמקום להיות מוסחים וממוקדים בביקורת, לחזור למציאות האובייקטיבית.
תרגול מיינדפולנס עוזר להתמקד טוב יותר, להכיר את עצמנו באופן טוב ומיטיב יותר, לפתח מודעות למחשבות ולרגשות. להוריד את רמת הסטרס ולשפר את הבריאות הפיזית והנפשית.
היפוקרטס ידע את זה ממזמן...
היפוקרטס – אבי הרפואה המודרנית. שייסד את בית הספר הראשון לרפואה בעולם המערבי, ושבועת הרפואים נקראת על שמו. היה הראשון לראות במחלות , תופעות שמתרחשות בשל סיבות טבעיות. וגם – שתהליך ההידבקות וההחלמה תלויים גם באדם עצמו. ותפקידו של הרופא לסייע לכך בדרכים הגיוניות ומדעיות. ובהתאם, בשבועת היפוקרטס נאמר: "It is far more important to know what person the disease has, than what disease the person has"
איך מיינדפולנס עוזר בעבודה ובחיים האישיים?
💼 בעבודה – קבלת החלטות טובה יותר
- התרגול מאפשר לנו להגיב במקום להגיב אוטומטית.
- מפחית הסחות דעת ומשפר ריכוז.
- עוזר בניהול רגשות ולחץ במקום העבודה.
🏡 בבית – מערכות יחסים טובות יותר
- הקשבה מודעת לבני המשפחה משפרת תקשורת.
- מאפשר לעצור לפני תגובות אימפולסיביות.
- עוזר להיות הורה/בן זוג נוכח יותר.
🔎 התמקדות במשימה אחת
- הפחתת הסחות דעת מגבירה יעילות.
- ביצוע משימות בצורה עמוקה ואיכותית יותר.
💪 חוסן מנטלי – היכולת להתמודד עם קשיים מבלי לקרוס. מיינדפולנס מסייע לנו להיות יציבים רגשית גם בזמנים מאתגרים.
❤️ חמלה עצמית ואחרים – תרגול חמלה (Loving-Kindness) מפתח קבלה עצמית ואמפתיה לאחרים.
👂 הקשבה מודעת – להיות באמת נוכחים בשיחה ללא הפרעות, מה שמשפר קשרים חברתיים.
מיינדפולנס – מודעות קשובה
מיינדפולנס – מודעות קשובה. מעין עוגן שמאפשר לנו להתבונן, להרגיע ולהתחבר לרגע הנוכחי, עם קבלה וחמלה, ללא שיפוטיות וביקורתיות. ולמנוע
שיטת סאטיה – אימון ושינוי
שיטת סאטיה – אימון אישי ושינוי, טרנספורמציה פנימית. השיטה פותחה על ידי נטלי בן דוד. ומבוססת על הנחת היסוד כי
ניהול סטרס – מיינדפולנס
מחקרים אחרונים לגבי ניהול סטרס מציעים מספר אסטרטגיות יעילות: מיינדפולנס ומדיטציה: התערבויות מיינדפולנס ומדיטציה הוכחו כמפחיתות משמעותית את רמות הקורטיזול
יוגה בחיי היום יום
יוגה בחיי היום יום… כ"כ כדאי לשלב.. מתחילים מתרגול יוגה קצר של 10 דקות, אבל מתמידים, יום יום. מתחברים קצת לרגעים
קשיבות – כוחו של הרגע הזה
מיינדפולנס הוא הלך רוח המתאפיין בתשומת לב מדויקת לרגעי ההווה, ללא שיפוטיות שלנו. התבוננות אל תוך העולם הפנימי שלנו, מחשבות, רגשות ותחושות
נשימה בטנית
נשימה בטנית, או סרעפתית נשימה בטנית, או סרעפתית – טכניקה בה מפעילים את שריר הסרעפת כדי למלא ולרוקן את הריאות. זו נשימה יעילה
מיינדפולנס- אימון תודעתי
המיינדפולנס, אימון תודעתי שעוזר לנו למצוא פוקוס, בתוך עומס הלחצים , המחשבות והמטלות של היום יום…האימון התודעתי הזה עוזר לנו לחוש רגועים יותר.
ויחד עם זאת הפעילות המנטאלית – משפיעה על הפעילות העצבית- וכשהן חוזרות על עצמן המוח שלנו יוצר קשרים חדשים.. כך שהתוגעה עוזרת לנו לשנות קשרים במוח שיעזרו לנו לשנות את התודעה…
הנטיה הטבעית שלנו – להתרגל לעולם שסביבי ולא הבחין בכל מה שכבר מוכר לי. במיינדפולנס, אנו חוזרים ל "תודעת המתחיל" ד. נפגשים עם העובדות והחוויות, כאילו התחשו פעם ראשונה. כך אנו יכולים לראות את המחשבות תופסות אתנו ומושכות אותנו. ולאט לאט נצפה באוקיינוס עם גלי מחשבות, או שמיים מלאים ענני מחשבות..
כשאנחנו לא חלק מתוך הדבר הזה, אלא יושבים על החול, וצופים בגלים או בענני המחשבות החולפים… וכשמשהו תופס את התודעה, ננסה לשים לב, ולהרפות. הגלים או העננים בתנועה, כך גם המחשבות, נכנסים, קיימים והולכים . ואנחנו מתחברים למודעות, אנחנו האוקיינוס או השמיים שמאחורי העננים, לא מעבירים את זהותנו מאדווה לאדווה/ מענן לענן. אלא נוכחים, עדים, ללא עשייה…
מפסיקים את הבהלה והלחץ של המוח :
״אני רעב״ – למקרר. אני בדרך הביתה – ״צריך לנסוע מהר , שלא אאחר ל..״. אני אוכל – ״מהר, תכף מתחיל השידור…״ /״ אכלתי יותר מדי, מחר דיאטה..״, ״אוי לא קניתי מלפפון..״ .
בזמן המדיטציה, אתם צופים, ״עדים״ , מחוץ למירוץ של המוח מלא המחשבות, צופים בהם, בלי להיות חלק מהעשייה, בלי לתת להן מקום לשקוע לתוכן… הגוף נרגע, התודעה שקטה ואתם מודעים.
כאן, ועכשיו.
להרחיב את אפשרויות הבחירה..
תרגול מיינדפולנס, מכוון אותנו להפחית שיפוטיות וביקורתיות כלפי עצמנו, וכלפי הסביבה.
עוזר לנו להתבונן במציאות באופן יותר רחב וסקרן. למצוא גם את השלילי, אך גם את החיובי. מבלי לחשוש ממה שאנו רואים , או לבקר את עצמנו.
פעמים רבות במשך היום , אנחנו שקועים בדיבור פנימי עם צליל של שיפוטיות, ביקורת ,נזיפה או אכזבה – כלומר, התייחסות שאינה מיטיבה עימנו. האפשרות להקשיב לקול המיטיב , החומל, המעצים והמחזק. קול שאינו מקטין או מחליש אותנו. חזרה למה שקיים עמוק פנימה.
בלי לתת לכעוס על עצמנו, לתת למה שקרה בעבר, או להשתוקקויות לעתיד, לשלוט בהווה שלנו. להיות יציבים ונוכחים עם מש שיש לי היום. בלי לתת לאירועים לשלוט על חיי , להינות מהחופש האמיתי של הלב, כאן, ועכשיו.
כאשר אנו לא עסוקים בשיפוטיות, אלא בקבלה. כשאנחנו לא עסוקים במה היה ומה אני מתכנן שיהיהץ אלא מרכזים את המאמץ והעשיה בעכשיו. במוטיבציה ובדרך, ולא בתוצאה שבעתיד. נרחיב את אפשרויות הבחירה, נתמקד במה שמיטיב עבורנו. ונראה את החצי המלא של הכוס. נצא מעומס המתחים והסבל ונפגוש את הטוב והיופי שבעולמנו.
השתוות נפש
השאיפה היא גם להיות בתשומת לב, וגם להגיע ל״השתוות הנפש״ – גישה לא שיפוטית כלפי כלל החוויות .
מתחילים בבסיס – מיינדפולנס. אחרי שתרגלנו את עצמנו להיות בתשומת לב, השלב הבא הוא ״השתוות נפש״ – היכולת להבחין בהשתנות, לא מחשבה או רגש, אלא ההבנה היציבה של ההשתנות הבלתי פוסקת של המציאות כל הזמן..
בהתאם – כשיש לי רגשות קשים אני יכול לקבל אותם גם בכל מיני דרכים, אם אנסה לא להגיב, הם יציפו אותי בהמשך, בכח עז. אבל, אם אסכים לתת להם לנגוע בי. אתן לגל הרגשות לעלות, אשים אליו לב, אתן לו מקום. ואז, אאפשר לו להתנקות מהרגש ולהחזיר אותי לבסיס..
בעזרת תשומת לב והשתוות נפש – נדע לתת לגל הרגש שיעלה וגם ירד. במקום להשקיע את האנרגיה בלברוח ממנו או להתפרץ עליו, נשקיע את האנרגיה בלהרגיש אותו.
ניתן להתייחס לרגש שלנו, כמו למים זורמים. במצב בריא, יש זרימה, הרגשות (הנעימים והפחות נעימים) זורמים. ובאופן טבעי אם ניתן להם לזרום יותר חופשי, נחוש יותר אהבה, חמלה וקבלה. כי לרב, המאבקים בהם, הם שגורמים לנו לרגשות קשים.
כשאנחנו לא רוצים לחוש רגש מסויים, אנחנו מנסים כביכול לסתום את צינור המים..הרבה אנרגיה מתבזבזת על הנסיון הזה. אבל הרגש, כמו המים, יחפש מאיפה לצאת ויפנה לנקודת תורפה אחרת בגוף/ בנפש. עד להצפה…אז בואו ננסה להפסיק לפחד להרגיש. ונשפר את איכות חיינו.