🎯 שלבים להשגת מטרות ויעדים

- הגדרת מטרה ברורה וראויה.
- להאמין שאתם יכולים ולהתכוונן למטרה.
- לבחון מה המכשולים האפשריים ולתכנן פתרון.
- להתחיל לבצע פעולה ראשונה.
- לייצר תוכנית פעולה.
- יעדי ביניים ועבודה צעד אחר צעד.
- ניהול זמן.
- יצירת סביבה תומכת – פנימית וחיצונית.
- מילוי מצברים ואנרגיה טובה.
- שימור מוטיבציה.
הגדרת מטרה
הגדירו מטרה ברורה וראויה , כזו שמרגשת אתכם, ואתם אפילו חוששים ממנה…כלומר, לא סתם. מטרה כמו להשתתף במרוץ 10 ק"מ/ מרתון, בתאריך _____ להפסיק לעשן, להעביר הרצאה ל___איש, בתאריך___. וכן הלאה.
מטרה ברורה ומדוייקת , לפי SMART. מטרה שמרגשת אתכם ומעוררת בכם תשוקה.
מודל SMART
מציבים מטרות חכמות. המפתח לכל הצלחה, הוא הכרה בצורך לשינוי. מתחילים בהצבת מטרות. אחד הכלים למימוש מטרות הוא מודל SMART לפיו על המטרה להיות ספציפית, מדידה, ברת השגה, רלוונטית ומוגדרת בזמן. כלומר – מציבים מטרה, מחלקים את המטרה ליעדים קטנים, כל יעד – פעולה קטנה, הקשורה למטרה וניתנת למעקב, לביצוע ולסיפוק עצמי בעקבות הגשמתה, בדרך למטרה הסופית.
הפעולה הראשונה
השלב הבא, הוא הפעולה הראשונה. למשל, להירשם למרתון או למירוץ. לא רק לתכנן, לרצות, לחלום, אלא להתקדם מכוונות לעשייה.
אפשר לדמיין כל החיים שנרוץ, נלמד, נעשה… אבל צריך לעשות פעולות כדי להצליח.
כל מסע גדול מתחיל בצעדים קטנים. אז – בואו לא נתחיל בענק, נתייאש ונפרוש.. אלא – נבדוק עם עצמנו מה המטרה הסופית, ונחלק אותה ליעדים קטנים ואפשריים.
נאסוף הצלחות קטנות ונתקדם…נגדירו לעצמנו במדוייק את ההתנהגות הרצויה – לאן אתם רוצים להגיע?
תכנון מטרה לפי מודל SMART :
Specific – מטרה פשוטה ומוגדרת במדויק.
Measurable – מאתגרת וניתנת למדידה.
Attainable – "ישימה" ניתנת להשגה.
Relevant – מציאותית, מכוונת להשגת תוצאות, מתגמלת.
Time-bound – ניתנת להשגה בזמן סביר, לוח זמנים…
חשוב להציב לעצמנו מטרות, המבוססות על צעדים קטנים, ליעדים שבדרך. לזכור מה ה"מטרה״ שבשבילה אני בוחר להשקיע ולעשות וויתורים.
מתחילים – בהצבת מטרה וגיוס עצמי למציאת פתרון
הצבת מטרות, עוזרת לנו להתוות את הדרך להגשמה, וכך נוכל להיות גם יותר יצירתיים בהתווית הדרך, התמודדות עם מכשולים ומהמורות בדרך. ועם כל הצלחה קטנה , נעמיק את הסיפוק והאמונה בדרך וביכולת שלנו להגשים את המטרה.
הכל מתחיל בלהגיד לעצמנו שאנחנו כן יכולים.
להאמין שנגיע לזה, שאנו ראויים לזה, מסוגלים לעשות את זה, ומוכנים לתהליך.
אם נתייחס למעגל השינוי, אז זה השלב שבו עוברים את שלב הקדם הרהור, הרהור, ומגיעים להחלטה – שאנו הולכים להשיג את המטרה הזו.
רגע לפני הצעד הראשון, נחשוב – איך להגשים את המטרה הזו? מה עלול להפריע לנו? איז המכשולים אפשריים עלולים לעמוד בדרכנו? איך נתגבר עליהם? מישהו/משהו יכול לעזור לנו? איזה יעדי ביניים יש בדרך למטרה? מה השלב הבא בסולם? מה היעדים שיקרבו אותנו בדרך להשגת המטרה.
🗓️ תוכנית פעולה
ניצור תוכנית שתאפשר פעולה שתקדם אותנו אל היעד. ניצור לעצמנו מסגרת של תוכנית שתאפשר לנו להרגיש שאנו מתקרבים עוד צעד לעבר היעד.
כל תהליך דורש אימון ותרגול. ניהול זמן, הוא אחד הדברים החשובים לשם כך. נתחילו בלמה ומה אני רוצה וננהל את הזמן בהתאם.
נייצר תוכנית שתבטיח שנקום כל בוקר ונדע מה אנו צריכים לעשות כדי להתקדם להשגת היעד.
כשיש תוכנית, מתקדמים בהתאם. נרשמנו למרוץ/ מרתון. אנחנו אמורים לעשות היום אימון של 5 ק"מ ויורד גשם – לא מוותרים. זה בלו"ז ונתמודד .
לא תוכנית כללית , אלא תוכנית מובנית, שמתייחסת ליעדי הביניים. לסדר הדברים, לשלבי השגת המטרה בטווח קצר וארוך ( ריצה ק"מ, 5 ק"מ, 10 ק"מ חצי מרתון, מרתון..)
מה הטקטיקה? איך מוציאים לפועל יעדים להשגה באופן מידי וקצר מועד. מה הקשיים הצפויים? השימוש בידע שיש לנו על המכשולים, יכול לעזור לנו להפוך אותם למנוף להצלחה.
תכנית אסטרטגית להגשמת מטרה:
1.הגדרת המטרה.
2. רשימת יעדי ביניים ורשימת מכשולים בדרך להשגת המטרה.
3. סידור יעדי הביניים על פי סדר קדימויות ובהתאם להתמודדויות ולמכשולים שבדרך.
4. דרך הפעולה להשגת כל אחד מיעדי הביניים.
דוגמא לאסטרטגיה להגשמת מטרה: לרוץ 5 ק"מ.
1. הגדרת מטרה ויעדי ביניים
לרוץ 5 ק"מ במרוץ___ בתאריך___
נתחיל בשילוב פעילות גופנית ביום-יום.
2. מכשולים צפויים בדרך
לא אספיק להתאמן ביחד עם כל המטלות הנוספות שיש לי.
תכף מגיעים חגים ואירועים ויש גם הרבה אוכל מיותר וגם אין לי זמן לעצמי.
כל המשפחה CouchPotato, אף אחד לא יעזור לי.
בטח גם השנה, אתחיל כאילו אין מחר, ואתעייף בדרך.
כל הסביבה שרגילה לזה שאני זורמת עם כולם למסעדות ואירועים תתאכזב שפתאום אני שוקלת מה לעשות, או הולכת לישון מוקדם כדי להספיק לקום לאימון.
3. יעדי ביניים, סדר קדימויות ורעיונות להתמודדות עם מכשולים:
אתחיל בתכנון שבועי, אכניס ביומן זמן אימונים, חברים משפחה.
אשוחח עם האנשים החשובים לי על המטרה והיעדים שבדרך ואבקש את עזרתם, עצתם ותמיכתם.
אם אתקשה אבקש עזרה ממאמנת/ קבוצה/ אמצא שותפים למטרה.
אעדכן ואחגוג כל התמודדות או הצלחה עם החברים/ משפחה/ עצמי ואעדכן גם במדיה הדיגיטלית.
4. דרך הפעולה להשגת כל אחד מיעדי הביניים:
בהתאם לרעיונות ולפתרונות בטבלה.
שינוי בצעדים קטנים – אזכור שגם אם המטרה רחוקה (מרתון) אעבוד באופן עקבי ושיטתי להשגתה.
אשים לעצמי יעדים קטנים ואשים לב לכל שיפור הדרגתי בדרך.
החל מלהצליח לקום לאימון, להעלות זמן/ קצב וכו'
אתן לעצמי חיזוקים כמו "משפטי מוטיבציה", מנטרה, חיזוק ממישהו שאני סומכת עליו, הוכחת יכולת בעזרת סימונים ביומן, או הצלחות בהתמודדויות קטנות, הכרת תודה ועוד.
סדר קדימויות – אזכיר לעצמי כל בוקר את היעדים הקטנים לאותו יום, ואשים אותם בסדר קדימויות ראשון.
כשיש אירועים שכמעט גורמים לי לסטות מהמסלול – אזכור את מודל אפר"ת, אבדוק איזה פירוש נתתי לאירוע, והאם בטוח שזה הפירוש הנכון.
אתמקד כל פעם בצעד הקטן שבחרתי למען השינוי העתידי.
אזכיר לעצמי איזה חיים אני רוצה ? מה החזון שלי לעצמי?
אתרגל את עצמי כל בוקר וערב – למצוא את הטוב ולהכיר תודה על העשייה שלי שמקדמת אותי אל היעד..
אני צועד למען המטרה שלי ואף אחד לא ישנה את זה
אם לא נפעל למען המטרה שלנו, אז – נממש מטרות וחלומות של אחרים. הזמן שלנו מוגבל אז נשתמש בו למען מטרותינו, ולא בלחיות חיים וחלומות של אחרים.
גם אם הסביבה שמקיפה אותנו – חברים, משפחה, וכו', מנסים להסיט אותנו מהמטרה. לא ניתן להם לשנות את התוכנית שלנו לכוון המטרה עליה אנו חולמים.
נפתח מוטיבציה ונסגל לעצמנו פעולות והרגלים שאינם נתונים להשפעות חיצוניות.
סביבה תומכת
יצירת סביבה תומכת, פנימית וסביבה חיצונית. הסביבה הפנימית היא המחשבות, הרגשות, וגם התפיסות המגבילות שלנו. והסביבה החיצונית היא המשפחה, החברים, הסחות דעת, כל מה שסביבנו, ומשפיע עלינו .
נתאים את הסביבה : נניח את הנעליים ליד הדלת, ניצור תזכורת בנייד, נמצא חבר לאתגר…
נחגוג כל צעד נוסף וכל הצלחה קטנה. כך בטחוננו יעלה והצלחתנו תהיה קרובה מאי פעם.
כדי לפרוץ את הגבולות שלנו , עלינו לייצר סביבה תומכת. ששואפת קדימה. של אנשים שאנו רוצים להיות כמוהם.
אנרגיה טובה
תשומת לב לדברים הקטנים שממלאים לנו את המצברים.
נמצא נקודות עצירה במהלך היום, למילוי מצברים (שיחה, ארוחה מסודרת, קפה במרפסת, פודקאסט או שירים באוטו, צעידה, יוגה, נשימות, שינה..) נטעין את עצמנו מחדש.
בניית שגרה עם סדר יום, חלונות זמן, וזמן לעצמנו, תעזור לנו גם להגיע למטרה יותר מהר, ווגם לשמור על האנרגיה, המיקוד והמוטיבציה בדרך.
כי בסוף – כשנשיג את המטרה, לא בטוח שנגיע לאושר ולסיפוק.. אמנם יש קשר בין הצבת מטרות להצלחה, אבל אין מובהקות לקשר בין הצבת מטרות לשביעות רצון.
כי רובנו כבר השגנו מטרות, וגם נחלנו כשלונות, ואנחנו בטח זוכרים שהאושר ותחושת הסיםוק לרחק השגת המטרה, מתפוגגת די מהר. כי דווקא הדרך אל המטרה, היא המשמעותית.
המטרה, "הפסגה" היא היעד שמאפשר לי להתרכז בדרך. בעשייה, בצעדים וביעדים שנאסוף. במשמעות ובסיפוק שנחווה בדרך להשגתה. ולכן כדאי שהדרך תהייה ראויה ומספקת, בהתאם לערכינו, ורצונותינו, (ממקום של מה שאנחנו רוצים ולא – מה שצריך/ חייב..) ואז גם המטרה וגם הדרך אליה יעניקו לנו תחושת משמעות, סיפוק והנאה וישפרו את איכות חיינו ושביעות רצוננו .
הצבת מטרות והדרך להשגתן, לרב אינה פשוטה ונינוחה. סביר להניח שנפגוש מכשולים, היסוסים ובקעים בתוכניות ובאנרגיה.
אבל כשהדרך אל קו האופק/ המגדלור ברורה. יהיה לנו את האנרגיה, הסיפוק, המשמעות והמוטיבציה להגיע לשם.
סדקים במוטיבציה
זה הזמן לבדוק עצמנו –
מה הסיבות שלנו לתהליך שעברנו
איזה מחשבות מחבלות לנו בתהליך?
איך ניתן לענות להן?
ננסה לזהות את הדיבור העצמי השלילי, ולהחליף אותו במחשבה חיובית. במקום: "זה קשה מדי, שוב אכשל" ⇐ "אני יכול לעשות את זה״, ״כבר הצלחתי לעשות___״ ,״עברתי דרך משמעותית״.
נתמקד במה שבשליטתנו, ובמקום לחשוב ״למה לא עשיתי…״ לבחור ב ⇐ ״פעם הבאה אעשה…״
כי הדבר העיקרי שעומד בינינו לבין המטרה שלנו, או סיפור ההצלחה שלנו, הוא אנחנו- הסיפורים שאנחנו ממשיכים לספר לעצמנו על למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה.
זה הזמן להגדיל את תחושת המסוגלות. נמצא את המשפט, ההתכווננות, או המחשבה, שנוכל להשתמש בהם כדי לקבל תחושת ביטחון.
ניתן להיעזר בקורס לשינוי הרגלים
חישוב מסלול מחדש.
כולנו יכולים ללמוד מהוויז, את האופציה של "חישוב מסלול מחדש" .
הוויז לא כועס על עצמו שהוא טועה, לא מחשבן את הזמן שבוזבז. לא כועס על מה שלא נמצא בשליטתו, לא מתאכזב מעצמו כשהוא טועה. לא מסתכל אחורה, אבל כן מחשב מאותו רגע קדימה.
עכשיו תורנו – במקום משפטים כמו: "איזה טמבל הייתי שבחרתי בדרך הזו" , "אם רק הייתי חושב על זה מוקדם יותר", "למה דווקא לי", "איך יכול להיות", "הייתי צריך" …
נחליט לא להתעסק בעבר ובמה שלא הצליח. אבל כן להעזר בעבר כדי לתכנן טוב יותר לעתיד, ולהתאים את עצמנו לשינויים בסביבה.
ננסה גם לבדוק אם תכנון המסלול לעתיד שאנחנו רוצים לא היה מדוייק. אולי יש מכשולים שלא היו בשליטתנו. נתאים את עצמנו למצב הקיים, נשנה את המסלול, נתמודד. ולא נבזבז זמן על לכעוס על הדרך, על עצמנו או על מה שאיננו בשליטתנו.
וגם אם אנחנו טעינו – נסלח לעצמנו ונשתמש בעבר כדי ללמוד ממנו. ולא בכדי לעצור אותנו. ותמיד נזכור, שיש לנו מטרה ויש כ"כ הרבה דרכים להגיע אליה.
הקוד הפנימי
טוני רובינס כתב ספרים רבים על פיתוח אישי וביניהם הספר "כח בלתי מוגבל" .ספר שעוסק בכך שהמוח האנושי הוא מערכת הניתנת לתכנות מחדש. ומי שמבין את החוקים האלה יכול לשלוט בתוצאות.
10 נקודות המפתח, או עקרונות הליבה של הספר.
הצלחה אינה מקרה–
להצלחה יש מבנה שניתן ללמידה וחיקוי. כל אדם שמשיג תוצאות יוצאות דופן עושה דברים מסוימים, בסדר מסוים, עם אמונות מסוימות. המשימה שלנו, היא לא "להיות יותר מוכשר", אלא למפות את האסטרטגיה של המצליחים ולהשתמש בה, בעזרת מודלינג (Modeling)
מצב רגשי משפיע על ביצועים –
שינוי הפיזיולוגיה (יציבה, נשימה, תנועה) משנה מיידית את המצב הנפשי.
יש קשר ברור בין גוף לנפש. רובינס מציג טענה שמחקרי גוף-נפש מאוחרים יותר תומכים בה: הפיזיולוגיה קודמת לפסיכולוגיה. כלומר, לא המחשבות שלך יוצרות את יציבתנו, אלא יציבתנו יוצרת את מחשבותינו. או , כמו ש Amy Cuddy הוכיחה במחקרים : יציבות "כוח" (רחבה, פתוחה) מעלה רמות טסטוסטרון ב-20% ומורידה קורטיזול ב-25% תוך שתי דקות בלבד.
אמונות מייצרות מציאות –
מה שמקובל עליך כאמת – מכתיב את הפעולות ואת התוצאות שלך.
יש שני סוגי אמונות: מגבילות ומעצימות. אמונה, בהגדרתו, אינה אמת אובייקטיבית, היא הרגשת ודאות לגבי משהו. וכאן הטוויסט: ניתן לבחור באיזו ודאות להיות.
כך למשל ההרגל המחשבתי שאומר "אילו רק היה לי… הייתי מאושר" – ומראה כיצד המוח מחפש עדויות לאמונות שכבר יש לו. שינוי האמונה מחייב קודם כל ערעור על בסיס ראיות, ולאחר מכן התניה מחדש עם חוויה חדשה.
מודלינג –
ניתן לחקות תוצאות מצוינות ע"י זיהוי אסטרטגיות הפנימיות של המצליחים.
כשמנתחים מצליחנים בתחומי ספורט, עסקים, מדע ואמנות ניתן לאתר את שלושת המרכיבים המשותפים:
(א) מערכת אמונות מסוימת;
(ב) גישה ייחודית לתקשורת פנימית;
(ג) דפוסים פיזיולוגיים מוגדרים.
כולם ניתנים לחיקוי – בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא.
עיגון (Anchoring) –
יצירת טריגרים עצביים, המפעילים מצבים רגשיים רצויים ברגע שדרוש. המושג לקוח מתגובות מותנות של פבלוב – בעקרון, בשיא של חוויה רגשית עוצמתית, מייצרים גירוי פיזי ייחודי (לחיצת אצבעות, מגע בנקודה ספציפית). החזרה על אותו גירוי בעתיד "מפעילה" את אותו מצב רגשי. מנגנון זה מקביל לתגובה מותנת קלאסית (Classical Conditioning) שנחקרה על ידי פבלוב ואוואן, בניסוי הפעמון.
שפה פנימית –
השפה הפנימית קובעת רמות מחויבות, אנרגיה ויכולת לפתרון בעיות.
הבחירה במילים משפיעה ישירות על פעילות עצבית. "אני עייפה" פועל על המוח אחרת מ" יורדת לי האנרגיה". לא כסמנטיקה, אלא כהפעלה עצבית שונה.יש חשיבות רבה לבחירת מילים מעצימות לתיאור מצבים. אדם שאומר "אני מרוגז" חווה רמת הפעלה שונה לחלוטין מאחד שאומר "אני נרגש עד כלות" או "זה מרגיז אותי" . גם אם עוצמת האמוציה זהה.
מטא-תוכנות NLP –
אנשים מעבדים מידע דרך סינונים ייחודיים – הבנתם פותחת תקשורת עמוקה.
ערכים וכללים –
מה שמניע אותך (ערכים) + מה קובע מתי תרגיש הצלחה (כללים) = מפתח המוטיבציה.
כל אדם מונע על ידי היררכיית ערכים (מה חשוב לו בסדר יורד) ומערכת כללים (מה צריך לקרות כדי שירגיש שהוא עומד בערכיו).
עימותים וקשיים רגשיים לרב, לא נובעים מסתירת ערכים, אלא מכללים בלתי-ניתנים להשגה. אדם שערכו הגבוה הוא "אהבה" אך הכלל הוא "אדם אוהב אותי רק אם יאמר זאת 10 פעמים ביום" – יהיה אומלל. שינוי הכלל (לא הערך) יוצר שינוי עמוק.
בריאות ואנרגיה –
ביצועי שיא דורשים ניהול גוף מיטבי – תזונה, שינה, תנועה הם חלק מהמערכת.
הקשר שבין גוף לנפש: תזונה, שינה, תנועה – זה לא תחביב, אלא בעל חשיבות וגם חלק בלתי-נפרד מהאסטרטגיה. הגוף הוא "הרכב שמסיע את המוח". דלק גרוע יגרום לביצועים גרועים.
כוח הדחף בחיים –
אנשים נעים לכיוון הנאה ומתרחקים מכאב – הבנת דפוס זה מאפשרת שינוי אמיתי.
✦ אם נבין את הקוד הפנימי שמניע אנשים מצליחים, נוכל "להתקין" את אותו קוד בעצמנו. המוח פועל על דפוסים => דפוסים ניתנים ללמידה => תוצאות ניתנות לשחזור.כי "ההבדל בין אנשים שמשיגים תוצאות יוצאות דופן לבין אלה שלא – הוא לא המוח שלהם, אלא האסטרטגיות שבתוכו."
הכל והקול בראש
עקרונות הליבה בספר "הנהג את מציאות חייך":
- נולדת עשיר – עושר הוא המצב הטבעי. העוני הוא תוצאה של תכנות מגביל שנרכש. כל אדם נולד עם פוטנציאל בלתי מוגבל. אנו מגבילים את עצמנו רק בגלל התמונה העצמית שלנו, שצומצמה ע"י סביבה, חינוך, הורים או רגעים מעצבים אחרים. המוח פועל כמו מכוון-מטרה: הוא תמיד פועל לממש את הדימוי העצמי הפנימי. שינוי הדימוי = שינוי ה"גבול העליון" שהמוח מאפשר לך להשיג.
- תת-מודע מנהל את החיים. 95% מהחלטותינו מגיעות מתת-המודע. הוא, ולא המודע, שולטים בתוצאות. התת-מודע הוא כמו "שומר שער" שמוודא שהמציאות החיצונית תואמת את התוכנית הפנימית. אדם שמאמין שהוא "לא ראוי לעושר" יימנע מכסף שיגיע אליו. ואכן, מחקרי נוירופסיכולוגיה מוכיחים שרוב ההחלטות האנושיות הן אוטומטיות ולא מודעות.
- ויזואליזציה – המוח אינו מבחין בין חוויה אמיתית לדמיונית בעוצמה מלאה. זה הדלק לשינוי.ולכן ויזואליזציה היא כלי עצבי. כאשר האדם יוצר תמונה פנימית חיה ועשירה של המצב הרצוי, המוח מתחיל לחפש ולמשוך עדויות, הזדמנויות וקשרים שיממשו אותה.
יש מחקרים בדמיון מודרך בתחום הספורט, שם הוכח שספורטאים שתרגלו בדמיון בלבד שיפרו ביצועים ממשיים.
- חוק המשיכה – אנרגיה דומה מושכת אנרגיה דומה. תדר המחשבות קובע מה "מגיע" לחיים. מחשבות הן אנרגיה בעלת "תדר", ותדרים דומים מושכים זה את זה. ציפייה לשפע מושכת שפע; ציפייה לחוסר, מושכת חוסר. זה אמנם לא חוק שמוכח מדעית. אבל יש ערך פסיכולוגי ממשי בעקרון: ציפייה חיובית משפיעה על עירנות להזדמנויות, על התנהגות (התמדה, לקיחת סיכון) ועל תוצאות.
- זהות גבוהה יותר – שינוי תוצאות מחייב שינוי זהות קודם. פעולה בלי זהות , כמו דחיפת סלע.
- מחסום הטרור (Terror Barrier) – הגבול שבין האזור הנוח לשינוי מאופיין בחרדה. זה סימן ההתקדמות.
כל שינוי אמיתי בחיים מחייב חציית גבול שמאופיין בחרדה עזה, ספק, ורצון עז לחזור אחורה. רוב האנשים מפרשים את החרדה הזו כ"סימן שזו טעות" ועוצרים. אבל – פרוקטור מסביר שהחרדה היא בדיוק הסימן שאתה על סף שינוי. המוח, שנוצר לשרוד, מפרש את הלא-מוכר כסכנה. ניווט מוצלח דרך "מחסום הטרור", הוא כמעט הגדרתה של צמיחה.
אזור נוחות => גירוי לשינוי => מחסום הטרור (חרדה, ספק, רצון לנסיגה) => החלטה: נסיגה חזרה לאזור הנוחות/ להתקדם = צמיחה אמיתית ופרק חיים חדש.
- שפת שפע – אמונות כלכליות רשומות בתת-המודע כ"תוכניות" שמשפיעות על כל החלטה פיננסית.
- עקרון הוויה-פעולה-קבלה – קודם להיות (Be), אז לעשות (Do), ואז לקבל (Have). לא הפוך.
רוב האנשים פועלים לפי סדר: קודם Have אח"כ Do ואז Be. "כשיהיה לי כסף, אעשה.., ואז אהיה מי שאני רוצה". לדברי פרוקטור הסדר הנכון הוא "Be → Do → Have" קודם להפנים את הזהות, ואז הפעולות נובעות ממנה, ותוצאות מגיעות מהפעולות. או מה שנקרא בפסיכולוגיה Identity-Based Habits (מפורט גם בספר של ג'יימס קליר, "הרגל אטומי") . וזו אחת התגליות החשובות בפסיכולוגיה של שינוי התנהגות.
- תרומה ושפע – נדיבות אינה ירידה בעושר ,אלא מחזקת את תדר השפע הפנימי.
- התמדה ואמונה – התוצאות לא מגיעות מיד. שינוי תת-מודעי דורש חזרה עקבית לאורך זמן.
✦ המסר של בוב פרוקטור
✦ אם מה שמגביל אותנו הוא התמונה העצמית (Self-Image) . לפי פסיכוסיברנטיקה של מקסוול מאלץ (Psycho-Cybernetics) שהראה שהמוח פועל תמיד לממש את הדימוי העצמי הפנימי. אם נבחין בין "תמונה עצמית" (מי אני כעת בעיני עצמי) לבין "אני-אידיאלי" (מי אני שואף להיות). נבין שהפער בין השניים, הוא גם המקור לסבל וגם המנוע לצמיחה. כל עוד האדם אינו מאמין פנימית שהוא ראוי לתוצאה, הוא ישחרר אותה שוב ושוב.
בואו נתרגל
תרגיל 1 עיגון כוח
- סגור את העיניים. הזכר זמן שהרגשת בטחון עצמי מלא ואנרגיה עוצמתית. ראה, שמע, הרגש מחדש.
- בשיא האינטנסיביות של הזיכרון – לחץ בנחישות על האגודל והאמה של היד הדומיננטית יחד, 30 שניות.
- שחרר, נשום עמוק, "נקה" את המצב (קום, הסתובב).
- חזור 5-7 פעמים עם זיכרונות עוצמתיים שונים – תמיד אותה לחיצה.
- בדוק: לחץ את הלחיצה – האם תחושת הביטחון עולה? אם כן העיגון עבד.
תרגיל 2 – שינוי אמונה
- זהה אמונה מגבילה מרכזית (לדוגמה: "אני לא מסוגל להצליח בעסקים").
- שאל: "מה הכניס לי את האמונה הזו? מי לימד אותי זאת?" פרט 3 מקורות.
- שאל: "מה עלתה לי האמונה הזו עד היום? מה היא עדיין תעלה לי בעתיד?" כתוב בצורה ויזואלית ועוצמתית.
- נסח אמונה מחליפה: "אני לומד להצליח בכל תחום שאני מתנסה בו."
- שנן את האמונה החדשה 5 דקות בבוקר ו-5 דקות בלילה, 30 יום ברציפות.
תרגיל 3 – ויזואליזציה יומית
- בחר מטרה אחת ספציפית וניתנת לתיאור חזותי (לא "להיות מאושר" – אלא "מחזיק בידי את הספר שלי המוגמר").
- שכב בשקט. נשום 4-4-4. כנס למצב רגוע.
- צייר בדמיון את עצמך חי בתוך המטרה, לא מסתכל עליה מבחוץ. מה אתה רואה? שומע? מרגיש? מריח?
- הוסף רגש – שמחה, גאווה, תודה, כפי שתרגיש כשזה כבר קיים.
- בצע 10-15 דקות בכל בוקר. רשום ביומן תחושות ומחשבות שעלו לאחר מכן.
תרגיל 4 – Be-Do-Have (זהות ראשונה)
- כתוב: "מי הוא האיש שכבר השיג את המטרה שלי? כיצד הוא חושב? מה הוא עושה יום-יום? איך הוא מדבר לעצמו?"
- בחר 3 מאפיינים מרכזיים של הזהות הזו (למשל: "בטוחה", "נוקטת פעולה", "מודדת תוצאות").
- שאל בכל בוקר: "מה יעשה היום מי שהוא [הזהות הרצויה]?"
- פעל מהזהות – לא מהמצב הנוכחי. ולו בצעד אחד קטן ביום.
- רשום כל ערב: "איפה פעלתי מהזהות החדשה? איפה חזרתי לישנה?"