הבסיס של המודל טמון בטענה שהרגש שלנו בעקבות כל אירוע בחיים, לא נובע מהאירוע עצמו ( שכל אחד יכול לראות באופן מעט שונה), אלא מהמחשבות, תפיסות ופרשנות שנתנו לאירוע.
A בעקבות ארוע כלשהוא.
B מתעוררת בנו ציפיה, או אמונה' בהתאם לפרדיגמה (לא מחשבה מודעת).
C האמונה שמעוררת בנו רגש מעוררת בנו את התוצאה.
ואז מגיעה האפשרות ל:
D נסיון להפריך את הרגש. בעזרת שאלות סוקרטיות, (מפורט בקורס) האם זו הפרשנות היחידה לארוע (״מה אם…, יכול להיות ש..) . לנסות להפריך את התפיסה, ואז יושפע גם הרגש…
E זה הזמן לעשות הערכה מחדש ולא לייצר לעצמי מונולוג פרטי, ארוע שלם שמעולם לא קרה.
לנסות לשנות את הקול שבראש, לספר לעצמנו את הסיפור אחרת, ולבחור במשקפיים קצת יותר מחייכות לחיים.